דגל ארגנטינה

דגל ארגנטינה הוא טריבנד אופקי בצבעי תכלת-שמים (למעלה ולמטה) ופס לבן במרכז. במרכז הפס הלבן ממוקם סמל ה"סול דה מאיו" (שמש מאי) המורכב משמש בצבע זהב, מרובת קרניים, שבמרכזה פרצוף מחייך.

מקור הפסים התכולים והלבנים הם מימי מלחמת השחרור הארגנטינאית מספרד, כאשר חייליו של הגנרל מנואל בלגרנו (Manuel José Joaquín del Corazón de Jesús Belgrano) ענדו נוצות תכולות ולבנות כדי להבדיל ביניהם לבין החיילים הספרדים, הבדל שהיה הכרח, משום ששני הצבאות היו בעלי כותפות אדומות. גם בעת הפגנה גדולה לעצמאות בבואנוס איירס, ב-25 במאי 1810, ענדו המפגינים אותן נוצות.

מקור סמל ה"סול דה מאיו", לפי המסורת הארגנטינאית, הוא הגנרל בלגרנו, שלפני קרב פרנה (Parana) המציא אותו בעת שהסתכל אל השמיים. הסמל בעל חשיבות גדולה בארגנטינה, והופיע לראשונה במטבעות הזהב הראשונים שנחקקו על ידי ארגנטינה העצמאית, וכן הופיע בדגמים מוקדמים יותר של הדגל.

ה"סול דה מאיו" אמורה לסמל את העתיד המחכה למדינה החדשה, ואת שמש החופש שזורחת עליה.

בעשרים ביוני מציינים בארגנטינה את יום הדגל, לזכרו של מנואל בלגרנו שנפטר בתאריך זה (20/06/1820).


מתוך: ויקיפדיה עברית

התחברו עכשיו לפורטל ארגנטינה-ישראל

ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, תכנים, דיונים בפורום ועוד.