גונזאלו היגואין מציג את המדים החדשים

גונזאלו היגואין מציג את המדים החדשים שחו

הסרייה אה תצא לדרך בעוד כשבועיים כשבמרכזה מספר רב של שחקנים ארגנטינאים מוכשרים שצריכים לעורר את תשומת ליבו של המאמן החדש של הנחברת, אדגארדו באוזה, אך אין ספק כי סיפור ההעברה של גונזאלו היגואין מנאפולי ליובנטוס עבור 94.4 מיליון אירו הוא הסיפור החם של הקיץ הזה, והוא ראוי לסיקור שונה בהשוואה להעברות אחרות.

היגואין,28, שבשנה האחרונה היה מלך השערים עם 36 שערי ליגה, דאג לחמם בעזרת האח-סוכן שלו ניקולאס את הזירה כאשר כבר בתחילת יולי הועבר המסר להנהלת נאפולי כי "פיפיטה" לא מוכן לחדש את החוזה שלו. יש מי שטוען כי מקור הבעיה הוא כספי, אך לפי משפחת היגואין בעצמה נאפולי דווקא הציע לשחקן להשוות את תנאיו להצעות האחרות שקיבל, כלומר: חוזה ל-4 עונות עם שכר של 7.5-8 מיליון אירו נטו לעונה. הסיבה לסירובו של היגואין להישאר בנאפולי קשורה ככל הנראה להיבט המקצועי. היגואין הגיע לגיל שבו הוא מרגיש בשיא הקריירה ומעוניין לזכות בתארים, והוא פשוט לא מאמין שנאפולי יכולה לאפשר לו לעשות את זה. הוא ראה איך נאפולי מגמגמת בשוק ההעברות ומצליחה להביא רק שמות יחסית אלמוניים כמו לורנצו טונלי הבלם ועמנואלה ג'יאקריני הקשר. זה לא הספיק לו. הוא ציפה כי לאחר המקום השני והעונה המצוינת שעברה הקבוצה בשנה שעברה ,ההנהלה תנסה לעשות קפיצת מדרגה ולהתמודד ברצינות על תארים, עם שידרוג משמעותי של הקבוצה, בעיקר בהגנה ובקישור. כאשר הבין כי הרוח לא נושבת לכיוון הזה, היגואין החליט להתחיל לבחון את האפשרויות האחרות, והודיע באמצעות סוכנו כי לא יחדש את החוזה שלו שנגמר ב-2018. גם לאוהדים האופטימיים ביותר של נאפולי היה צריך להיות ברור באותה נקודה כי אין לחלוץ הארגנטינאי עתיד בעיר הדרומית. שחקן בן 28 ששווי השוק שלו גבוה לא יכול להישאר בנאפולי ללא הארכת חוזה. נאפולי עדיין ללא הגיעה למצב שבו יש לה את הפרבילגיה להחזיק את היגואין בקבוצה בניגוד לרצונו ובניגוד לאינטרסים הכלכליים שלה (היא היתה נאלצת למכור אותו בשנה הבאה כאשר החוזה שלו עומד להסתיים, בסכום נמוך מאוד ביחס לשוויו).

אאורליו דה לאורנטיס הנשיא הבין שהוא חייב למכור, אך הבהיר כבר מההתחלה כי הוא אינו מוכן לפתוח במו"מ, וכי מי שרוצה לרכוש את היגואין יהיה חייב לשלם את סעיף ההעברה שלו בשלמותו, קרי- 94.4 מיליון אירו. סכום עצום, אף על פי שאם משווים אותו להעברות אחרות בעולם הכדורגל של היום, יהיה מי שיטען כי מדובר בסכום הגיוני.

באותו שלב יובנטוס החליטה לממש את האפשרות ולהביא את פיפיטה לטורינו. מספר סיבות תרמו להחלטה החשובה הזו מבחינה הביאנקונרי: הצורך שלהם בחלוץ גדול בקנה מידה אירופי כדי לנסות ולהסתער על ליגת האלופות, שחקן שמכיר מצוין את הכדורגל האיטלקי, והחשוב מכל: שליחת מסר ברור למתמודדות על תואר האליפות- יובנטוס מנסה לחקות את באיירן מינכן בגרמניה ופאריס סן ז'רמן בצרפת, ופשוט לבזוז את היריבות שלה מהשחקנים הכי חשובים שלהם. היא מחזקת את עצמה ובאותו הזמן מחלישה את יריבותיה. לאחר שרכשה מרומא את הקשר מיראלם פיאניץ' שהיה אחד מהשחקנים הבולטים בעונה האחרונה, באותה דרך- מימוש סעיף העזיבה שלו בחוזה, היא החליטה ללכת על השחקן הטוב ביותר של הקבוצה שהגיע למקום השני- נאפולי, ולקנות את היגואין. היגיון פשוט.

היגואין הפך כמובן באופן מידי לאויב העיר נאפולי ולבוגד מאחר והיריבות בין שני המועדונים חורגת מיריבות רגילה בין מועדוני כדורגל. עבור הנאפולטנים יובנטוס מייצגת את הקבוצה של הממסד היהיר והדורסני שמפלה אותם במשך שנים ומתייחס אליהם כאל אזרחים סוג ב'. היא מייצגת את הצפון העשיר, את פיאט, את משפחת אניילי, את היחס המועדף באמצעי התקשורת, את הסקנדלים של לוצ'יאנו מוג'י ואנטוניו ג'יראודו בפרשת הקאלצ'יופולי. היא מייצגת מבחינתם את כל מה שרע בכדורגל, ואולי גם בחיים בכלל. המעבר של "פיפיטה" נתפס כבגידה כשגם דייגו מראדונה הגדול לוקח את הצד של הנאפולטנים ותוקף את היגואין: "אני לעולם לא בגדתי ולעולם לא אבגוד בעיר נאפולי. עכשיו צריך להסתכל על העתיד ולבנות קבוצה טובה גם בלי היגואין".

פיפיטה עצמו ניסה לצאת מהתסבוכת הזאת במסיבת העיתנואים הראשונה שלו במדי יובה כאשר החליט להטיל את האשמה על הנשיא דה לאורנטיס. הוא סטה במעט מהתזה של אחיו ניקולאס שדיבר על חוסר אמון של השחקן בפרויקט המקצועי של המועדון, וטען כי בעצם היחסים האישיים שלו עם הנשיא דה לאורנטיס הפכו לגרועים ובלתי ניסבלים, עד כדי כך שלא יכול היה להמשיך לעבוד תחתיו. הנשיא עצמו לא נשאר חייב כמובן והפריך את הטענה הזו דרך הטוויטר שלו, אך מכל הסיפור הזה ישאר כנראה מקרה נוסף שבו הכדורגל המודרני, זה שבו החשיבות ניתנת בעיקר לכסף, הישגים ונתונים יבשים, עולה על סנטימנטים של עיר שלמה, על הכרה והערצה, על הרומנטיקה ועל דרך המחשבה של לנסות להתחרות בטובים ביותר ולנצח אותם- במקום להצטרף אליהם. היגואין קרוב לודאי יזכה בתארים שחסרים לו וימשיך לחורר רשתות, אבל באותו זמן יסמל את המטאפורה הטראגית של עוד שכיר חרב של הכדורגל המודרני. הרומנטיקה תישאר לתמיד כנראה בחזקתו הראשית של דייגו ארמנדו מראדונה.

מאת: אהוד אסולין

התחברו עכשיו לפורטל ארגנטינה-ישראל

ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, תכנים, דיונים בפורום ועוד.