ה"משוגע" חוזר להציל נבחרת שהשתגעה

המשוגע ביאלסה חוזר

בארגנטינה עדיין מלקקים את הפצעים של ההפסד בגמר הקופה אמריקה נגד צ'ילה. שוב אותם פנדלים ארורים שגנזו את החלום של עם שלם והשאירו כתם גדול של אכזבה וצער דווקא לאחר טורניר שבו ארגנטינה הצליחה לנצח בכל המשחקים שהובילו לגמר תוך כדי תצוגות כדורגל משכנעות והפגנת עליונות מול כל היריבות שהופיעו בדרכה. המשמעות של ההפסד מול צ'ילה הייתה כידוע גמר שלישי שארגנטינה מפסידה בשלושת השנים האחרונות, לאחר מונדיאל 2014 מול גרמניה, והקופה אמריקה מהדורת 2015 בה הפסידה האלביסלסטה נגד אותה צ'ילה. אז אמנם המשחק נערך בסנטיאגו והצ'יליאנים הגיעו בשיא כוחם ועם איצטדיון שלם שנשף בעורפם. הפעם אין תירוצים. ארגנטינה היתה יכולה וחייבת לנצח את צ'ילה ב-90 דקות. השלל הטכני העצום שעמד לרשותו של ג'רארדו "טאטה" מארטינו הוכיח במשחקים הקודמים את האיכות הנדירה שלו, והיה יכול לעשות זאת גם מול נבחרת טובה וקשוחה כמו צ'ילה. הנצחון של ארגנטינה 1-2 מול אותה צ'ילה בשלב הבתים מסמן כנראה כי הבעייה העיקרית היא מנטלית ולא טכנית או טקטית. נראה שהמשא הכבד של גמר שלישי בשלוש שנים, מלווה בהתבטאויות דרמטיות מבית, כמו זו למשל של דייגו מראדונה, שאמר כי הפעם אין לשחקנים סיבה לחזור הביתה במידה והם יפסידו את הגמר, עשו את שלהם וגררו את הנבחרת שמורכבת בסופו של דבר מחבורה של צעירים בגילאי ה-20, ללחץ נפשי הולך ומתגבר שהתפוצץ בצורה טראגית על המגרש בניו ג'רזי.

אגב, אוהדי הנבחרת בטח זוכרים כי התבטאות דרמטית אחרת של דייגו במונדיאל 90' היטתה את הכף לטובת ארגנטינה והפכה למשמעותית באופן מיוחד. ארגנטינה התכוננה אז להתמודדות מול איטליה המארחת בחצי הגמר ששוחק בעיר נאפולי. איטליה כולה עסקה באותם ימים בנסיון לרתום את הנאפוליטנים לדחוף את הנבחרת באופן משמעותי, אלא שדייגו שבאותה שנה כבר הפך לסוג של אל בעיר הנמל הדרומית, ידע להשתמש בכריזמה הבלתי רגילה שלו ובמסיבת עיתונאים כיממה לפני המשחק הזכיר לנאפוליטנים אמת חשובה: "בכל השנה האיטלקים שוכחים אתכם ואת הצרות שלכם, ועכשיו פתאום הם מבקשים את עזרתכם".. ההתבטאות הזו הפכה את האינרציה של המשחק מאחר והאווירה הפכה לניטרלית והאיצטדיון לא דחף את המארחים. ארגנטינה נהנתה מכך, הדיחה את איטליה ועלתה לגמר.

אם נחזור לאירועי הקיץ האחרון, השחקנים של ארגנטינה ברובם באמת לא חזרו הביתה אלא המשיכו ישירות לקבוצות שלהם באירופה, אלא שבאותו שלב הבלגאן הגדול רק החל. המאמן מארטינו החליט להתפטר מתפקידו וחשוב מכך, ליאו מסי, השחקן הטוב בעולם ואחד מהגדולים בהיסטוריה של המשחק החליט לפרוש מהנבחרת. ימים יגידו כמובן האם ההחלטה הרגעית והאימפולסיבית הזו של מסי תקרום עור וגידים ותיהפך למציאות עצובה, או ש"אל פולגה" יחזור בו וינסה לזכות במונדיאל 2018 ברוסיה. על כל פנים, ארגנטינה חייבת כרגע שקט מערכתי ומאמן חדש אשר יצטרך ליצור אווירה חיובית וגיבוש מחדש של החלקים שהתפרקו. השחקנים זקוקים למוטיבציה מחודשת ואמונה בכוחה של הנבחרת כדי להתחיל פרויקט חדש שיגמר ברוסיה בעוד שנתיים. לנבחרת שמונה בסגל שלה שמות כמו היגואין, באנגה, מסקראנו ואגוארו אין שום פרבילגיה להתייאש, גם אם בינתיים מסי יזדקק לתקופה של איוורור.

השם החם כרגע בגזרת המועמדים לאימון הנבחרת הוא מרסלו ביאלסה. "אל לוקו" היה אמור לחתום בלאציו האיטלקית אך לאחר חודש של משא ומתן עם ההנהלה של הקבוצה מרומא, ובעקבות אי הבנות בנוגע לשוק ההעברות ולחיזוקה של הקבוצה, החליט להתפטר מתפקידו לאחר מספר ימים בלבד, עוד לפני שהגיע לאיטליה. יש שטוענים כי ביאלסה החליט לעשות זאת משום שהבין כי משרת מאמן נבחרת ארגנטינה פנויה, בין אם זה נכון ובין אם לא, נראה כי ביאלסה הוא השם שאותו מחפשים קברניטי ההתאחדות בבואנוס –איירס. לא בטוח שזו תהיה אגב החלטה נכונה, "אל לוקו" עבר תהפוכות במסגרת הקדנציה הקודמת שלו בנבחרת בין 98'-2004': ממונדיאל מאכזב שבו ארגנטינה הדוחה בשלב הבתים עם הפסד לאנגליה, ועד לזהב באולמפיאדת אתונה 2004. יש שסוגדים לו ויש שמבקרים אותו, על כל פנים יש לו אישיות חזקה ומהפכנית שיכולה לגרום לעוד יותר מתח ובלגאן בנבחרת. מצד שני, אין מי שמכיר את הדור הנוכחי של שחקני האלביסלסטה בצורה יותר טובה ממנו כפי הנראה. עד אז, בימים הקרובים הנבחרת האולימפית מתכוננת לאולמפיאדה הקרובה אשר תתקיים בריו במהלך חודש אוגוסט. לא מדובר כמובן במבחן בעל משמעות מיוחדת שכן הכוכבים הגדולים לא יגיעו לברזיל, אבל יהיה מעניין לראות גם את שחקני הליגה הארגנטינאית, ואולי דווקא מהם יגיעו רוחות של שינוי במגמה, ותשוב ההתלהבות והרוח שתמיד איפיינה את הנבחרת. וזוהי רוח של אחדות, אמונה ורעב לנצחונות, לכל מי ששכח.

מאת: אהוד אסולין

התחברו עכשיו לפורטל ארגנטינה-ישראל

ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, תכנים, דיונים בפורום ועוד.